אודות משפחת ברנד: 1999

אודות משפחתי

משפחתי הגרעינית מונה חמש נפשות. אני עומר, הוריי זהר
ועירית, אחותי שחר ואחי עידו. אבי זהר נולד בשנת 1968 בבית החולים בעיר עפולה, וגדל בקיבוץ נווה איתן שבצפון.בגיל 22 הכיר אבי את אמי וכשהיה בן26 הם התחתנו.בגיל 30 הוא למד תואר ראשון במנהל עסקים וכיום הוא סגן מנהל מכירות בחברה מסחרית. אמי עירית נולדה בשנת 1969 בבית החולים בעפולה, וגדלה בקיבוץ רמת דוד. בגיל 24 למדה אמי תקשורת ומנהל עסקים. בגיל 21 היא הכיר את אבי וכשהייתה בת 25 הם התחתנו.וכיום היא מפיקה בטלוויזיה. אחותי שחר, נולדה בשנת 2003 בבית החולים בלינסון בפתח תקווה, כיום היא תלמידה בכיתה ב' בבית הספר המקומי. אחי עידו, נולד בשנת 2009 גן כן הוא נולד בבית החולים בלינסון שבפתח תקווה וכיום הוא בפעוטון. סבתי שרה'לה אם אמי עירית נולדה בשנת 1948 בבית החולים בעפולה, היא גדלה בקיבוץ רמת דוד שם פגשה את סבי ישראל והם התחתנו בשנת 1968. סבי ישראל אב אמי עירית נולד בשנת 1945 בבית החולים בעפולה, הוא גדל בקיבוץ רמת דוד, שם הכיר את סבתי שרה'לה והם התחתנו בשנת 1968. וכיום הוא וסבתי גרים בישוב גבעת אלה. סבתי חנה'לה אם אבי זהר נולדה בשנת 1938 בבית החולים בעפולה, היא גדלה בקיבוץ רמת יוחנן. היא הכירה את סבי מאיר בקורס מדריכים לקראת מחנות הקיץ, והם התחתנו בשנת 1958. כיום הם חברי קיבוץ נווה איתן ומתגוררים בהרצלייה בגלל עבודתו של סבי.

בוכניה- עיר הולדה של סבי מאיר ברנד

בוכניה היא עיירה הממוקמת בדרום פולין, דרומית-מזרחית לקרקוב, על יד נהר הראבה. בוכניה היא אחת מהעיירות העתיקות בחבל פולין הקטן, והיא נזכרת לראשונה בכתובים, במכתב משנת 1198 בו מאשר הפטריאך הלטיני מירושלים תרומה שנתקבלה מתושבי העיר. כיום חיים בעיר כ-30,000 תושבים. יהדות בוכניה- בין מלחמות העולם חיו בבוכניה כ-2,500 יהודים, כרבע מתושבי העיר. הם התפרנסו ממסחר, ממלאכה ומתעשייה. ב-3 לספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את בוכניה, והחלו לחטוף יהודים לעבודות כפייה. במרץ 1942 הוקם גטו סגור ליהודי העיר, ובאוגוסט של אותה שנה נשלחו רוב תושבי הגטו למחנה ההשמדה בלז'ץ. באוגוסט ובספטמבר 1943 נשלחו שרידי היהודים מבוכני למחנות שבנייה ופלאוב. ב-1 באוקטובר הוכרזה בוכניה כ''יודנריין'', ריקה מיהודים.

גלגולו של חפץ- חנוכיה

לסבא וסבתא של סבתי מנשה יחזקאל וזלטה חיה הייתה חנוכיה כסופה. לחנוכיה ערך מיוחד מאוד- חנוכיה שצורכת שמן ולא נרות.: מקדימה עומדים שמונה כלים לשמן ומאחור קיר ומצידיו שני אריות. בתחילת מלחמת העולם השנייה החליטו יחזקל וחיה לקבור באדמה את כל דברי הכסף והזהב שלהם. במהלך המלחמה נספו מנשה יחזקל וזלטה חיה ויחד איתם שאר המשפחה למעט סלה דודתה של סבתי(בתם של מנשה וזלטה) וסבתא רבתא שלי רייזקה(גם כן בתם), שעלתה לארץ לפני תחילת המלחמה. בתום המלחמה הוציאה סלה את דברי הכסף והזהב מן האדמה. את דברי הכסף היא נתנה לרייזקה ואת הזהב שמרה לעצמה- ביניהם החנוכיה. כיום החנוכייה נמצאת אצל סלה בביתה.

אודות משפחת ברנד

יום חמישי, 27 במאי 1999

פוטו סטורי 3

ארכיון הבלוג

קוראים